הסכם טיפולי - סט"פ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית.

תוכן עניינים 1 אגף הרווחה חדרה - סט"פ טיפולי 2 רקע 2.1 מהו הסכם טיפולי/ סט"פ? 2.2 רציונל- למה צריך הסכם טיפולי 2.3 עקרונות הסט"פ 2.4 9 צעדים לשימוש נכון בסט"פ 3 תהליך יצירת ההסכם הטיפולי: 4 שאלת הלמידה 5 יתרונות וחסרונות של השימוש בסט"פ: 5.1 יתרונות 5.2 חסרונות: 6 עדויות 6.1 עדויות של מטופלים 6.2 עדויות של עובדים 7 המלצות עשה ואל תעשה 8 קישורים

[עריכה/Edit] אגף הרווחה חדרה - סט"פ טיפולי

[עריכה/Edit] רקע

[עריכה/Edit] מהו הסכם טיפולי/ סט"פ?

הסכם טיפולי הינו חוזה התקשרות בין הפונה לבין העובד הסוציאלי. הוא משמש כלי טיפולי להגדרת היחסים ביניהם.

ההסכם מגדיר את מצבו הנוכחי של הפונה וקשייו, קובע ציפיות, מציב מטרות, מתווה תוכנית פעולה, מגדיר אחראויות ומאפשר בקרה.

ההסכם הטיפולי פותח באגף הרווחה בחדרה וזכה לכינוי סט"פ שהינו שילוב של ראשי התיבות של הסכם טיפולי וצעידה קדימה יחד עם הפונה.

ראו דוגמת טופס סט"פ.

[עריכה/Edit] רציונל- למה צריך הסכם טיפולי

התמודדות רבת השנים עם משפחות רב בעייתיות, מצוקה הולכת ומתרחבת, צמצום שירותים ומדיניות של הפרטה, לצד תפקיד עו"ס כללי, דיפוזי לא מוגדר וחסר גבולות, הביאו לחיפוש אחר דרך בה ניתן למקד ולהגביל את הטיפול במשפחות אלה.

במפגש שבין מטופלים, מטפלים וצרכים, נשאלת השאלה- איך לעצב את תפקיד העו"ס ?

• באופן המציב גבולות
• מעמיד מטרות
• מתווה תוכנית הנותנת מענה טוב יותר לפונים
• מקיים שותפות מלאה עם הפונה, שותפות בה שני הצדדים מסכימים לגבי המצב ופועלים לשינוי ולהבאת הפונה לתפקוד עצמאי.

כל זאת בעזרת הסט"פ- הסכם טיפולי, צעד לשינוי.

[עריכה/Edit] עקרונות הסט"פ

• שותפות בין שני הצדדים- פונה ועו"ס- השותפות מפחיתה התנגדויות, יוצרת אווירה של הדדיות.
• שקיפות
• מכוון להצלחות- התמקדות בכוחות, גיוס משאבים פנימיים וחיצוניים.
• אחריות הפונה על שינוי המצב הקיים תוך קבלת סיוע מהעו"ס.
• מובנה ומתוכנן- קובע ציפיות
• מציב מטרות
• מתווה תוכנית
• מגדיר אחראיות
• מאפשר בקרה
• ההסכם נכתב בצורה בהירה וברורה המובנת לשני הצדדים.
• ההסכם הינו דינמי וגמיש- ניתן לערוך שינויים בהתאם להתפתחות התהליך.
• תוצאות התנהגותיות מדידות.
• מכוון לתפוקות ולא לתשומות.

[עריכה/Edit] 9 צעדים לשימוש נכון בסט"פ

• צעד ראשון: אבחנה, הכרות, בדיקת כוחות וצרכים.
• צעד שני: הפונה והעובד מגדירים את המצב הנוכחי שבגללו יש צורך בטיפול.
• צעד שלישי: הפונה והעובד מגדירים את הבעיה שפתרונה יהווה את "פריצת הדרך" – נושא שניתן להצליח בו והוא יכול להשפיע על נושאים אחרים.
• צעד רביעי: הגדרת המצב אליו שואפים להגיע. יש לבחור מטרות מציאותיות, ישימות וניתנות להשגה.
• צעד חמישי: בדיקת הגורמים היכולים לסייע לנו להגיע למצב המיועד.
• צעד שישי: בניית תכנית התערבות.
• צעד שביעי: הגדרת זמן משוער לביצוע.
• צעד שמיני: מעקב אחר ההתקדמות להשגת היעדים, פרסים וסנקציות.
• צעד תשיעי: שותפות מלאה, התחייבות הדדית, סודיות וחתימה על ההסכם.

[עריכה/Edit] תהליך יצירת ההסכם הטיפולי:

חדרה הצטרפה לתוכנית ניהול ידע בשנת 2003 בליווי ד"ר אמיתי ניב והחלה את פעילותה בפברואר 2004.

בפגישה ראשונית של מנהלי יחידות וראשי צוותים גובשו קוים מנחים לבחירת נושא למידה:

א. נושא בעל קושי מוכח.

ב. שניתן לגייס בו מספר רב של עובדים.

ג. נושא עם אופטימיות להצלחה.

ד. נושא שיהיה מקיף וייגע גם בנושאים אחרים.

הועלו 2 הצעות:

1. דרכי העברת מידע על משפחות, קבוצות , קהילה בין יחידות האגף לצורך ניצול משאבים מקסימלי ויעילות העבודה המקצועית.

2. הגדרת גבולות תפקיד העו"ס במגע עם הפונים, והשירותים בעיר. נוהל סגירת תיק וניהול מקרה כחלק מעבודת העו"ס.

הוחלט לעבוד על הנושא השני.

צוות ארגון לומד הורכב מנציגי כל הדרגים באגף – מנהל האגף, מנהלי יחידות ועובדי שדה.

[עריכה/Edit] שאלת הלמידה

איך לעצב את תפקיד העו"ס הכוללני באופן המציב גבולות, מעמיד מטרות ומהווה תכנית הנותנת מענה טוב יותר לפונים?

שאלת הלמידה נבעה מהרגשת תסכול, תקיעות, העדר גבולות לתפקיד העו"ס , ומעט שליטה.

באמצעות הצגה וניתוח של שמונה 'תיקים' שהיוו מדגם של קשת המקרים בהם עוסק האגף, נמצא מיתאם ברור בין מידת ההבניה של הסיטואציה, לשימוש אפקטיבי בהסכמים. בקצה אחד של הרצף מצויות ההתמחויות של היחידה להתמכרויות והתחנה למניעת אלימות, במרכזו אספקטים שונים של הטיפול במדור לזקן ובקצה השני – התחום הרחב של העבודה הכוללנית.

הסיטואציות המובנות מאופיינות במידה רבה של וודאות: הבעיה או הקושי הם חד ממדיים, קלים לזיהוי וקיים קשר ברור בין טיב ההתערבות הנדרשת לאיכות התוצאה המתקבלת. במצבים האלה, ניתן להגדיר מראש את תפקידיהם של המטופלים והמטפלים ואת ההתנהגויות הנדרשות מהם.

לא זה המצב אצל עובדי המשפחה הכוללנים על התמחויותיהם השונות. הבעיות הן, בדרך כלל, רב ממדיות, קשות לזיהוי ולאבחון ומידת הוודאות ביחס לקשר שבין ההתערבות לתוצאה היא נמוכה. הסכמים וחוזים בקצה הזה של הרצף לרב הינם בעל-פה, מעורפלים ומנוסחים במונחים כלליים ולא מחייבים.

המסקנה הבלתי נמנעת: ככל שהסיטואציה היא עמומה ומורכבת, עומדים לרשות העובדים פחות כלים אפקטיביים לניהולה.

התגובה המיידית לממצא הזה הייתה ניסיון להפוך את המקרים המורכבים למשימות פשוטות ומובנות -- לפרק את הבעיה למרכיביה ולטפל בכל אחד מהם בנפרד. נדרש אמצעי יותר מתוחכם לטיפול במקרים המורכבים.

בשלב זה, קבלה שאלת הלמידה את משמעותה האמיתית: העובדים הכוללניים מתקשים לתת מענים טובים ללקוחותיהם משום שבמצבים המורכבים בהם הם נקראים לטפל נדרשים כלים מאד מיוחדים: פשוטים, יחסית, להפעלה ובו בזמן מכוונים לטיפול במורכבות הרבה של המשפחות הרב-בעייתיות. את המענה לסתירה אמור לתת הסט"פ.

בתחילת התהליך נבחנו הסכמים קיימים ביחידות ונערך דיון על יתרונותיהם וחסרונותיהם. בהמשך הוצגו חמישה אלמנטים עיקריים המהווים את היסוד להסכם בכלל והסכם טיפולי בפרט-

א. מה - מה אנחנו מתכוונים להשיג, תוצאה, במונחים של תפוקה.

ב. מי - חלוקת עבודה ואחריות, מי מעורב בטיפול.

ג. איך - איך מתכוונים להשיג את התוצאה, תוכנית הפעולה בצעדים. מתי, עד מתי- לוח זמנים.

ד. בקרה - איך נדע שאנחנו משיגים את התוצאה. השלכות להשגת / אי השגת התוצאות- התקדמות או סנקציות.

באמצעות עבודה בקבוצות גובשו נוסחים שונים של הסכמים תוך התייחסות לחמשת האלמנטים. בהמשך הועבר פיילוט ראשוני של כל נוסח ולאחר מכן הקבוצה גיבשה יחדיו נוסח אחיד.

ה'תיקוף' של הכלי נעשה על ידי בחינתו בניסוי מבוקר. כל אחד מחברי הקבוצה בחר במשפחה רב-בעייתית המצויה בטיפולו ובנה, יחד עם העומדים בראשה, הסכם טיפולי לשלשה החדשים הבאים. קבוצת הלמידה עקבה אחר השאלות, הבעיות והקשיים שהתעוררו תוך השימוש בכלי החדש והתובנות המצטברות לגבי מהותו של הטופס וערכו במתן מענה לשאלת הלמידה המקורית .

הכלי זכה לכינוי סט"פ - זהו שילוב של ראשי התיבות של ההסכם הטיפולי והצעידה קדימה יחד עם הלקוחות....

[עריכה/Edit] יתרונות וחסרונות של השימוש בסט"פ:

[עריכה/Edit] יתרונות

1. מהפך בחשיבה ובתפיסת תפקיד העו"ס המחייב שינוי שיטות עבודה.
2. הכנסת שפה חדשה ופיתוח כלים נוספים לעבודה.
3. "ניעור" וסר בתיקיות.
4. שקיפות ונראות.
5. שינוי אקלים ארגוני.
6. שותפות מלאה: עובד- פונה.
7. החזרת אחריות לפונה.
8. יציאה מתקיעות על ידי הגדרת מטרות קטנות ומדידות המכוונות להצלחה.
9. חיזוק הבטחון המקצועי של העובדים- העובד מוביל ולא מובל.
10. מאפשר עבודה מקצועית, יעילה ומתוכננת מול הפונים.
11. מגדיר וממקד את היחסים עם הפונה- מטרות טיפוליות ברורות.
12. ניתן לערוך רצף של הסכמים מהקל אל הכבד. הצלחה בכל אחד מהם מהווה צעד קדימה לתפקוד עצמאי של הפונה.

[עריכה/Edit] חסרונות:

1. קושי של העובד לחשוף את דרך עבודתו מול הפונה ובפני מנהליו.
2. קושי להכנס לניסוחים קצרים, אופרטיביים ומתומצתים.
3. קושי למקד נקודת פירצה.
4. קושי לעבור לשפה ולחשיבה של תפוקות במקום תשומות.
5. קושי לחשוב במונחים התנהגותיים מדידים.
6. קושי לעשות שינוי מהותי בדפוסי החשיבה והעבודה.
7. קושי של הפונה לקבל אחריות על חייו ולפעול לשינוי.
8. קושי של העובד לעבור מגישה פטרנליסטית לגישה של שותפות.
9. קושי בשקיפות מול הפונה.
10. קושי לעשות סט"פ עם אוכלוסיות מסוימות כגון קשישים, פגועי נפש, מוגבלויות שכליות, משפחות המטופלות מכורח חוק.
11. קושי ליישם סנקציות במקרה של חוסר שיתוף פעולה או תקיעות בייחוד במקרים מסעיף 10 לעיל.

[עריכה/Edit] עדויות

[עריכה/Edit] עדויות של מטופלים

"חבל שעובדות סוציאליות קודמות לא עשו זאת.... עכשיו אני מבינה מה אני צריכה לעשות בשביל להשתקם ולהתקדם.... אני מרגישה חזקה ושותפה אמיתית שחתמנו ביחד...."

"רכשתי מודעות מה בהתנהגותי מחבל בהתקדמותי"

"עזר לי לעשות סדר בבלאגן"

אני למדתי ממך הרבה דברים טובים, למדתי איך להירגע ואיך לדבר במילים יפות. אני כבר מרגישה יותר טוב. אני מקווה שיהיו לי חיים טובים. אני מאוד מודה לך מכל הלב".

[עריכה/Edit] עדויות של עובדים

"בתחילת העבודה לא היה כיוון, לא היתה תקווה, הפונה היתה עצובה, ראתה מסביבה רק רע ולא ראתה בחייה מטרה. העבודה באמצעות הסט"פ עזרה לגלות את הכוח שבפונה ולחבר אותו עם הכוח שבעובדת ולגלות כוח משותף חזק. כוח שמשחרר פחדים, מפחית חששות, נותן ביטחון ומסייע בגילוי דרך חדשה ונותן תקווה. כיום לאחר הסיום, הפונה עצמאית, במצב רוח טוב, מצליחה הרבה מעבר למה שנקבע כהצלחה".

"הסט"פ חיזק את הקשר והעצים את הפונה".

"הסט"פ סייע בהגדרת מערכת היחסים עם הפונה ובהצבת גבולות".

"יותר עצמאות לפונים, פחות עומס על העובד".

"יש סדר, הפונים יודעים מה האחריות המוטלת עליהם"

"הפגישות מתוכננות בלוח זמנים ברור ומוגדר וכך הפונה פחות מציף"

"הוציא מתקיעות והפה של הרבה בעיות"

"החתימה על הסכם משותף יוצרת מחויבות שלי כעובדת ושל הפונה לתהליך הטיפולי ולתוצאותיו"

"הסט"פ מסייע בקבלת אבחנה ממוקדת של בעיות הפונה"

תרגמתי את רוח הסט"פ גם לשימושים נוספים בעבודתי"

"זהו כלי חשוב, טוב, יעיל וממקד".

[עריכה/Edit] המלצות עשה ואל תעשה

1. אל תתעקש על ניסוח, כתוב בשפה ברורה ובהירה, רצוי במילים של הפונה.
2. אל תתעקש על חתימה של הפונה. יש פונים שנרתעים מכך, ללא קשר למחויבותם לתהליך.
3. יש לעשות אבחון יסודי ותהליך הכנה הדרגתי לגיבוש ההסכמות ושיתוף הפעולה של הפונה לפני כתיבת הסט"פ.
4. הייה גמיש ויצרתי לשינוי בסעיפי הסט"פ.
5. הקפד על פגישות רציפות וממוקדות בהתאם לתוכנית שנקבעה.
6. הקפד על בקרה בזמנים שנקבעו.
7. אל תחשוש מלהבהיר את הסנקציות במידה שלא יהיה שיתוף פעולה של הפונה.
8. חשוב להיות קשוב לפונה ולמקום שבו הוא נמצא ולבעיות עליהן הוא רוצה לעבוד. יחד עם זאת שמור על מקומך המקצועי בהובלת הטיפול.
9. התחל במטרות קטנות, שיבטיחו הצלחה שתשפיע גם על בעיות נוספות.
10. אל תתייאש מהתנגדויות או ריבוי בעיות. נסה למפותן ולפרקן ליעדים קטנים, ישימים ומדידים.

[עריכה/Edit] קישורים

1. מצגת המציגה את הסט"פ ואת תהליך הלמידה שהסט"פ הוא תוצרו.
2. דוגמאות להסכמים אחרים שפותחו בארץ:
   1. לשכת סילוואן- מזרח ירושלים
   2. לשכת אשקלון