הסכם טיפולי
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית.
תוכן עניינים |
פירוט
זוהי תת-משפחה של עקרונות פעולה, שקשורה מצד אחד למשפחת הבניית הטיפול ומצד שני למשפחת שיח ושותפות. ההסכם הטיפולי מאפשר לגורם הרווחה לשתף את הלקוחות במידע ובאחריות להתקדמות ותפוקות הטיפול, להתאים את הציפיות של כלל הגורמים לתוצרים הסבירים וללוחות הזמנים להשגתם, ולהבנות את הטיפול (או הפרק הנוכחי בטיפול) כולל את סיומו.
באגף הרווחה באשקלון פותח הסכם טיפולי כחלק מארבעה כלים שפותחו במסגרת היותנו צוות לומד. עקרונות ההסכם הטיפולי:
- הסכם הטיפולי הוא כלי המשמש שותפים לתהליך מוסכם. התהליך הוא תהליך מובנה ומתוכנן על ידי שני הצדדים (מטפלים ומטופלים), המאפשר שליטה של הפונה בקצב, בתדירות ותחנות מוסכמות להערכות ביניים.
- הגינות - ההסכם עונה על צרכי שני הצדדים השותפים בצורה שאינה מפלה. ההסכם מתייחס ללקוח כשותף מלא ולא מתייחס אליו "מלמעלה", כמישהו שצריך לעשות עבורו.
- ההסכם מנוסח בצורה בהירה, ברורה ופתוחה ללא סעיפים ב"אותיות קטנות", כשכל המידע גלוי ופתוח בפני שני הצדדים.
- סודיות נשמרת מלבד מוןגבלות החוק (חובת הדיווח כשיש סיכון).
- הסכם מהווה כלי עבודה תהליכי ודינמי וניתן לחזור אליו ולפתוח אותו מחדש בכל נקודה בתהליך הטיפול, לעדכן אותו כשיש שינויים ולמדוד התקדמות באופן אופרטיבי ומוסכם.
- ההסכם מהווה כלי לעבודה מתוכננת, מובנית וניתנת למדידה עבור העובד הסוציאלי, מאפשר שיתוף פעולה, הפחתת התנגדות ואוירה של הסכמה ושיתוף בתהליך הטיפולי.
- ההסכם מנוסח בשפה מכוונת הצלחה ומאפשרת מודעות וגיוס כוחות, משאבים, מערכת תמיכה ונמדד בפרמטרים של הצלחות לאורך כל התהליך ולא כישלונות ובעיות.
- התפיסה, כתוצאה מניהול ידע, השמה את הלקוח במרכז ואת איכות השירות הגבוהה, היא העיקרון העומד מאחורי ההחלטה ליצור הסכם טיפולי בשיתוף עם הלקוחות שבו הם שותפים לבניית אבן היסוד בתהלחך הטיפולי (שזה ההסכם) ואילו העו"ס מחוייב למתן מענים המתאימים לחוויה הסובייקטיבית של המטופל וראיית העולם שלו.
תהליך בניית ההסכם הטיפולי: נבנתה קבוצה שנקראה: קבוצת ההסכם הטיפולי. הקבוצה כללה עובדים סוציאליים ופונים של אגף הרווחה. קבוצת ההסכם הטיפולי נפגשה למשך 6 מפגשים, אחת לשבוע, למשך שעה וחצי.
להלן סיכום המפגשים:
- מפגש ראשון - תאום ציפיות.
- מפגש שני - סבב אסוציאציות למילה "חוזה" בקרב המשתתפים. הרציונל:
- להתחיל ליצור את התהליך, התנסות עם החוזה ברובד התוכן.
- רמת החוויה - הרובד הרגשי.
- מפגש שלישי - התעמקות בנושא העקרונות שעליהם יבנה החוזה. הקבוצה הגיעה להסכמה שלא נקרא לחוזה "חוזה" אלא "הסכם", מתוך תחושה מהמילה "חוזה", המעוררת משהו נוקשה.
- מפגש רביעי - הקבוצה דנה על נושא האינטייק שבמהלכו יינתן מידע על זכויות, חובות וזכאויות. לאחר האינטייק ייכתב ההסכם הטיפולי. הקבוצה הציעה את הנושאים שיהיו כלולים בתוך ההסכם הטיפולי: בירור ציפיות משותף על מטרות לטווח קצר או ארוך, באילו אמצעים הטיפול ייערך: שיחות פרטניות ו/או קבוצתיות., חלוקת תפקידים מוסכמת בין שני הצדדים, מימד הזמן והתהליך עצמו.
- מפגש חמישי - בעבודה משותפת נוסח ההסכם הטיפולי והוחלט שבמפגש הבא הוא ייבדק פעם נוספת וינוסח סופית.
- מפגש שישי - הקבוצה תיקנה וניסחה מחדש את ההסכם. בחלקו השני של המפגש התקיים משחק תפקידים בין הפונה לבין עו"ס שהייתה אמורה להפעיל את ההסכם הטיפולי כפי שנוסח. כתוצאה ממפגש זה הוחלט:
- ההסכם הוא מסגרת או רעיון כוללני לעבודה משותפת עם הפונה.
- ההסכם משמש בסיס להוספות ולשינויים עפ"י הצורך ועפ"י שיקול העובד.
- הסכם זה יהיה בסיס להמשך עבודה.
- הוחלט שלא לחתום על ההסכם אלא רק להקריא ולהגיע להסכמה בע"פ.
תובנה נוספת: יש להעביר את ההסכם בקבוצות עבודה של העובדים הסוציאליים בישיבות הצוות על מנת להפנים ולהטמיע את ההסכם.
גם באגף הרווחה חדרה עסקו בלמידה סביב ההסכם הטיפולי ופיתוח את הסט"פ.
אפשרויות למימוש
איזה שם כדאי לקרוא להסכם כזה? מסתבר שכבר בשאלה זו טמונה התלחתו הפוטנציאלית של הכלי לעורר שותפות באחריות. אחד הלקחים שהגיע מלשכת אשקלון, הוא - לא נכון לקרוא לו "חוזה טיפולי". על פי הלקוחות, כל מה שנודף ממנו ריח של עורכי-דין ופורמליות, מעורר דחיה וחשש, ומשדר מסר בעייתי לגבי סוג האינטראקציה שבין העובד ללקוח/ה. ברוח זו לא נכון גם להחתים את הלקוח/ה על ההסכם.
עדיף לכנות את הכלי "הסכם טיפולי", ולסכם עליו בלחיצת יד.
דוגמאות וסיפורים מהחיים
- באגף הרווחה - אשקלון נכנסו לפיתוח של הסכם טיפולי. דרך מעניינת ביותר לפתח הסכם נכון ואפקטיבי, תוך השגת שיתוף אמיתי של הלקוחות, היתה גיבוש של צוות אורגני, שכלל 4 עובדים סוציאליים ו - 8 לקוחות. הלקוחות נבחרו על ידי מנהלי המחלקות, על פי רצונם להשתתף ולתרום בתהליך, ועל פי התאמתם למשימה. הצוות כתב את ההסכם יחדיו, כאשר עובדי הרווחה הניחו אופציות שמביניהן כדאי לבחור.
- המועדוניות באגף לשילוב חברתי בראשל"צ, בשיתוף אגף החינוך, פיתחו הסכם טיפולי.
- ב אגף הרווחה חדרה עובדים על כלי הנקרא סטפ ניהולי. הרעיו הוא לפשט בעיות מורכבות ליעדים קצרים.
מקורות
- לשכת סילוואן שבירושלים, פיתחה הסכם טיפולי ועומדת היום (מאי 2005) לפני שלב ההטמעה שלו. להלן חומרים על ההסכם ומה שעומד מאחוריו בהקשר של סילוואן.
- לשכת הרווחה בחדרה פיתחה כחלק מתהליך הלמידה שלה, והתחילה ליישם בפועל - הסכם טיפולי חדש. להלן מצגת קצרה, ומסמך קצר, שמתארים את ההסכם ואת מה שהוביל לו במקרה של חדרה.
חזרה לדף הבית של עוסנט - מהדורת התנסות
חזרה לאתר כינון חברתי מערכתי בישראל
